אבל אין מוות כל עוד אתה חי
כי משורר ללא קהל הוא עדיין משורר
כמו ששוטה הכפר ללא הכפר נשאר שוטה
בחשיכת המרתפים ועם כל דפיקת מחוגי השעון
איש לא יכול לקחת לנו את בערת המילה הכתובה
מלבדנו
אני כותבת בשביל לנשום, בשביל לכתוב
בשביל לצעוק את מכאוביי החוצה
אני מוכרחה לשפוך את זה החוצה כמו שתן
אחרת אחטוף הרעלה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|