ברט שביט / צליל מתכת |
אני טובל בתוך נהר של שפיך
אין ציפורים מעופפות,
כי הן תלויות באוויר
והשמש מאדה את היקום לאט-לאט
רציתי ללכת, אבל הרחובות בוערים
קופסאות מתכת בצורת מכוניות
את מצביעה עליי באצבע מאשימה
ואני מוצץ את האצבע
אכן אני אשם, אני אשם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|