ביום של ליל מותי,
טבעתזהב גדולה עליי עשרות מונים.
אני אוחז בה שלא תאבד לנצח, תגלוש
אל ים הדם והאבדון, המוות
הנושף תמידית, לוחש לאזנייך
רקמת כסף.
מהדק אצבעות. חריציה
חותכים בבשר הקורבן, משקל הדם
מכריע אותי
שבע ליטרות בשר צונחות למעמקים.
ביום הזה, האחרון לחיי, ואני אוהב אותך,
בחיי, במותי ציוויתי לך, ואת כפרת בכל,
בכל דבריי, וציווית
לחיות. עליי לחיות, עליי
לחיות חיי זהב, בטבעת זו הרי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.