אפרת סיון / דאס יונגעלע |
הוא מחייך אלי - נאה לתפארת,
וגם ה"אצבע" בטח מזוקרת,
חזה רחב וקטן התחת,
אבל הוא רק בן עשרים ואחת
ואני בת חמישים ותשע
זה לא הולך ביחד
(והאמת - גם אין לי חשק).
מי יתנני מישהו
צעיר ממני רק בקצת,
בלי כרס וקרחת,
עדיין נאה לתפארת
וגם ה"אצבע" מזוקרת,
אבל על כל כזה ממתק
יש נקבה שאוחזת בו חזק,
מדברת על נכדים ועל משפוחה
וכיו"ב קדוחעס.
מה נותר לי? רק
תפנית נואשה:
במקום את הבעל - לפתות את האישה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|