זוחל במעלה המסדרון הלבן,
העשוי שיש
עצמותיי שבורות וצימאוני רב
גופי העירום המשורג שרירים -
לא יכול להתמודד
אף עם זחילה
במעלה המסדרון הנקי,
העשוי שיש
כל תזוזה כואבת
כמו הלמות פטיש
נאבק בכל כוחותיי הדלים,
שנשארו מאיבריי השבורים
גופי העירום מתחכך עד כאב
ברצפת מסדרון השיש המבריק
קול הלמות כאב מהדהדות באוזניי
עולמי מסתחרר אנה ואנה,
שפיותי ניגרת כמו לא הייתה
וכולי ממוקד מטרה בעודי סהרורי
להגיע לבין רגליה של היושבת
עירומה בקצה המסדרון
עם רגליים פרושות פשוקות לפניה
ולטעום מפרי תאוותה,
אליו מתאווה כל כולי אני,
בכל גופי ונשמתי ולבי ורוחי ונפשי,
כמו הייתי עבד נרצע עד עפר,
של התשוקה. |
