מאיה רון לוינגר / ליל כמה מוקדים |
ליהאבק לשרוד גם בלי חיים תלויים על חוט
לא בסכין צמוד גרון
ירך רועד עם ברך
וירח מחייך נבזה מאחורי ענן
הוא שם בטוח
ואנחנו כאן
לילות עוברים על תל אביב בקושי
ולפעמים הרחובות ריקים
ואז אפשר להרגיש את המתח גם בלי להביט בפנים
אני לא סובלת אופנועים ועכשיו במיוחד
ומפחדת מרעש ומתאונות דרכים
ובחושך אור פנס רחוב החולצה הלבנה מסנוורת
ואם אמות הלילה היו פחדיי מוצדקים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|