איש אחד
יושב בצד הרחבה
של היכל התרבות
מולו ברוש מניד צמרתו ברוח
לרגליו שערה של סביון מתגוללת
דקלים שובבים נוגעים בתכול השמיים
צלילי מוסיקה מגיעים לאוזניו
ממרחק
מחשבותיו רוצות לשאת אותו הרחק מכאן
אבל הוא נשאר
ממשיך לשבת על ספסל האבן הקריר
חתול מפוספס בשלל גוונים
כרות-זנב ושתום-עין
צועד לאט על רגלי קטיפה
שומר על מרחק בטוח ממנו
איש אחד יושב
הרוחות מתחלפות
בקרבו נשמעת אנחת-רווחה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.