|
בחורף ההוא עמד ראשה בשלכת
ראשנו עמד בשלכת גם הוא
ללא עלעל נחמה
ללא חוטר תקווה.
כשצעדנו עמה במצוק לפנות ערב
נעצו אנשים מבטם בראשה
זיהו הקרחת מבעד למטפחת
הסתקרנו.
רציתי להסתיר את עינם מעינה
רציתי להסיט את עינם מראשה
למנוע כאב
להסיר מבוכה.
נעצתי עיני בעינם חזרה
בכעס
באיבה. |
|
|
אולי אלוהים רצה
שנפגוש כמה
אנשים שלא בדיוק
היו הדבר הכי
טוב עבורינו על
מנת שכאשר סוף
סוף ניפגוש את
האחד נידע
להעריך אותו.
גולנצ'יק מחלטר
בניסיון להשכיב
את שושנה שמספרת
לו על החבר שלה
לשעבר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.