בבית הספר שבחצרים, בשנת כך וכך
למדתי לראשונה לחזר
קודם לכן, ולמען האמת כמעט תמיד גם אחר כך,
לא נדרשתי לכך, לא ממש (דברים באים בקלות, או
שלא באים בכלל)
במתחם שבין ש"קם הקצינים עבור דרך המגורים
ועד למבני בית הספר
למדתי לחזר
היית כל כך גדולה עלי
שלא העזתי לחשוב על המושג -אהבה-
שהרי חן ,יופי וצורה כמו שלך
לא פוגשים באמת במציאות.
בלילות הקסומים בהם טבלתי במעיינך המפכה
ידעתי, כי אם לא אציב לי גבולות
אהיה שפוט שלך לעולמים
על כורחי נפלתי למלכודת דבש שסיפק לי גורלי,
ממך למדתי פרק בהלכות ההחמצה הגדולה
שהרי לא היה בי העוז
שיאמר לי - אם כבר נפלת
לפחות נצל כל רגע לליקוק דבש
( לליקוק פצעים תמיד יש זמן...)
לא מעט אתרים וספסלי אבן
נצרבו במוחי לעד, מבסיס חיל האוויר חצרים
מקומות בהם רשמתי דקות אושר שלמות,
שלמות של אושר
היום, בחלוף השנים ובמבט שובב משהו
אזכור
כי לא רק טייסי הקרב המיוזעים
שהמריאו בלילות שנת זו וזו מבסיס חיל האוויר בחצרים
פגשו את נקודת ה-ג'י, במהלך מילוי תפקידם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.