אני הולכת שוב לבית-ספר
צועדת בלב מפוחד
אך ברוב עניין.
נעולה לרגלי בסנדל חדש
סנדל מנווה-שאנן.
אם רק אתפוס
את הספסל שרציתי
השני בטור
הראשון מימין
אהיה המאושר באדם.
סרטים גדולים בצמותיי הצנומות
מתחרות עם עבות שערה של יעל
משוות זו עם זו
רבות זו עם זו
על ליבו של בן.
בשעת הוראה
בשעת הקראה
אני כובשת חיבתה של מורה
קוראת בקול
סיפור איום ונורא
בהתאמה יתירה.
זיכרון של ילדה
זיכרון רחוק
זיכרון שנמחק
שוב צף ועלה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.