[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכאל סברה
/
פיקוק

אמרתי לו בוא נרכיב את שעון הקוקייה
על הקיר
אמר לי - גם ככה אני לא גר כאן,
מה אכפת לי
מי גר כאן? שאלתי
אתה, הוא ענה
אז הרכבנו את שעון הקוקייה
ומתחנו את הקפיץ
עכשיו יש לי שעון קוקייה!
אמרתי בהתרגשות,
בדיוק כמו שהיה לסבא שלי,
אמרתי בהתמוגגות
יופי לך, הוא אמר והלך
ואני נשארתי עם שעון הקוקייה
זה כמו אינטרנט, חשבתי,
כי לא היה לי אינטרנט
תמד יש אקשן, חשבתי, כמו בטלוויזיה,
כי לא הייתה לי טלוויזיה
וזה עושה קולות, אמרתי לי בהתרגשות,
כי לא היה לי רדיו שייעשה קולות
ונכנסתי למיטה וחשבתי -
יש לי שעון קוקייה! יש לי שעון קוקייה!
מעכשיו חיי יהיו מאושרים!
וכמעט נרדמתי ופתאום יצאה ציפור מהשעון וקראה -
"פיקוק! פיקוק!"
איזה כיף, חשבתי
והיא כל הזמן נכנסה ויצאה וקראה -
"פיקוק! פיקוק!"
חח... צחקתי
והיא שוב נכנסה ויצאה וקראה -
"פיקוק! פיקוק!"
בסדר, הבנתי את הרעיון, אני רוצה לישון...
"פיקוק! פיקוק!"
תשתקי כבר...
"פיקוק! פיקוק!"
חלאס!
"פיקוקקקקקק!"
קוס אמו ערס! ציפור מטומטמת!
פירקתי את השעון מהקיר, עקרתי אותו
והשלכתי אותו על הרצפה
"פיקוק!" היא קראה שוב, "פיקוק!"
זונה! אימא שלך שרמוטה! בת של אלף זונות!
ריסקתי את שעון הקוקייה על הקיר והטחתי אותו ברצפה
ובעטתי בו ורמסתי אותו והפכתי אותו לגורמים.
"אבל פיקוק..." אמרה הציפור ובכתה
ולא קראה שוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלו?








מילה שמחפשת
משמעות


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/11/21 13:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכאל סברה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה