יש לי חתול חדש מתחת לחלון,
אני מסתכל עליו בפעם הראשונה והוא מסתכל עליי חזרה. מתוסכל
אנוכי ואין דבר שיעודד אותי כרגע, שום דבר מלבד מבטו של החתול
שהשאיר אותי מסוקרן לעוד.
זוהי פעם ראשונה שאני רואה אותו. מבטו העגום הכה בי, זה מרגיש
כאילו אני מכיר אותו כבר זמן רב...
יצאתי אליו, אל החצר הירוקה, ניגשתי אליו, היססתי.
ידעתי שהוא יברח בעת שאגש אליו כיוון שהוא לא מכיר אותי אך
היסוסיי חדלו ברגע שהוא הלך אליי, עם ארבע רגליים יחפות על
הקרקע
ראיתי את מבטו החודר בעיניו היפות, אך הוא לפתע הפנה את מבטו
והישר מבט אל האופק והלך מן החצר.
דבור עייף חג מעליי במעגלים אך לא חדל למרגוע, אני יושב תחתיו
אך מפחד לשאול אותו.
לווה אומץ מן החתול העייף ושואל, אדוני, מר דבור, האם ישנם
חיים לאחר המוות?
והוא חדל לחוג. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.