אתי בן סימון / רסיסים |
מכּים בסלע ללא רחמים
כילדה שישבה מול הנוף
חשבתי שזה רומנטי
אבל הסלע נכנע אל הים
ליבו מתפורר לסדקים
כשניפגש על החוף יום אחד
מה יישאר בי מלבד רסיסים?
מה יישאר בי מלבד רסיסים?
העידנים שחלפו ואינם
זורמים בכוח כמו הגלים
כל שהיה רק שלי לעולם
יזרום איתם אל המעמקים
אתה היית חזק כמו הים
כל שרציתי היה להרגיש
כשניפגש במקרה יום אחד
מה יישאר בי מלבד רסיסים?
מה יישאר בי מלבד רסיסים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|