בלי רגליים קשה לי ללכת
בלי שיניים קשה לי ללעוס
אני מטווס כמו טווס אל עבר השקיעה
לא רואה ממטר - רק את השכינה
והיא יפה נורא, כתר לראשה
ערמונית ושאננה וענווה כמו ילדה קטנה
היו לנו ימים, היו לנו מוניות
שלקחו אותנו על פני כל העיר ברוח הערביים
נתנו לנו לשיר מזמורים של רצון טוב
ויסקי בגרון וקוק בנשמה
אבל כשהיא הלכה - כבר לא רציתי
הייתי אפוף מדי בשביל לנגוע בעולם
אז הסתגרתי לי בבית משוגעים יפה ומטופח
ואכלתי הרבה קישואים מבושלים
עם תפוחי אדמה, שעועית וצנוניות
נעים היה בחברת החומדים לצון את השפיות,
כי השנאה לא גרה כאן יותר. |
