[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנידין פדודה
/
ביתי שבהר

צחוק הגורל מכה והאירוניה מדכאת
מלקט את רסיסיי כשהשובר עוד מרקד
מצד שני זה בגללי ונטייתי להתנפץ
מאיימת כי רסיסיי כבר לא יוכלו להתקבץ
כעת כבר נאספתי אני תקין ודי בריא
אך קולט ששוב טיפסתי והגובה הוא מחריד
אני מטפס בתקווה להשתקע בפסגה
ולמצוא שם נחמה, אינטימיות ומגע
אבל עד כאן כל טיפוס סופו היה בנפילה
אך לא הפסקתי את המסע כי שקעתי בתפילה
שיהיה טוב ויהיה בית תהיה חצר ובה גינה
בהר בו חיפשתי ביטחון כשכל כולו הוא סכנה
אני נמנע מלוותר, לא, בעצם איני יכול
הטיפוס טבוע בי והניפוץ הוא רק החוף
שאליו אני חוזר וממנו שוב יוצא
למסעות שיגמרו בי מתוסכל ולא מרוצה
אני יודע את כל זה ומבין טוב את דפוסיי
ונאבק לכפות את המושכות על ראש סוסיי
אך בחיי שנועדתי להרגיש, מתלהב בלי זהירות
וניסיונותיי להיות אדיש? הם נכשלו במהירות
הטיפוס שטבוע בי והחוף שלמרגלות ההר
הם התקווה והאכזבה שלי מלשפר את המחר
אני בוחר להאמין שאמצא שם סוג של בית
ואגור בו לתקופות ונשקיף שם על הנוף
ואם בשביל זה אני צריך להתנפץ
אז אשתדל להימנע אבל אמשיך כך עד הסוף







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בתכל'ס, האתר
הזה נראה כמו
פרסומת לאורנג'


מה שמה


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/9/21 14:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנידין פדודה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה