New Stage - Go To Main Page

איזי ג'וי ריידר
/
שנות השמונים

זכותי המלאה לכתוב יצירה גרועה
וגם לפרסם אותה
אתם לא משלמים לי,
אני לא עובד בשבילכם

זו הייתה הבהרה קטנה

ועכשיו יצירה גרועה -

היה ילד קטן שהלך לגן
הלך, הלך, הלך,
ועדיין לא הגיע
אז הוא המשיך -
הלך, הלך, הלך,
ועדיין לא הגיע
אז הוא המשיך -
הלך, הלך, הלך,
ועדיין לא הגיע
לגן
אבל הגיע לקיוסק
פעם היו קיוסקים קטנים,
שהקירות והגג שלהם היו משטחי ברזלים
אז כשהוא הגיע לקיוסק כזה,
הוא החליט לקנות ארטיק
אבל הוא רצה ארטיק אדום,
בטעם פטל
והוא לא ידע אם לבקש מהמוכר
ארטיק אדום,
או ארטיק פטל
למרות ששניהם זה אותו הדבר
אז הוא הלך על כל הקופה,
כי הוא היה ילד חכם,
ואמר למוכר -
"אני רוצה ארטיק פטל אדום"
אז המוכר שאל אותו,
כי ככה הם היו בשנות השמונים -
"יש לך כסף?"
אז הילד אמר כן
אז המוכר שאל אותו,
כי ככה הם היו בשנות השמונים -
"כמה כסף?"
אז הוא אמר "אלף שקל"
עכשיו, רק שתבינו,
כי אתם בטח תמהים,
מדובר על שקל ישן
הרי עכשיו יש שקל חדש
אז קודם היה שקל שהוא לא היה חדש,
ואלף שקל היה כמו עשר שקל חדש היום
אז המוכר אמר -
"תיתן לי את האלף, ותקבל ארטיק"
אבל הילד לא היה טיפש,
כי ארטיק קרח היה עולה באותה תקופה
גג מאה שקל (ישן)
אז הבין הילד שנפל על מנייק,
(היו כאלה הרבה בשנות השמונים),
ופשוט הסתובב והלך,
בלי לקנות ארטיק
ובגלל שהמוכר היה מנייק,
(זה היה נפוץ אז,)
הוא קילל את הילד וצעק לו -
"בוא הנה, בן-זונה,
אני אתן לך ב-700 שקל!"
אבל גם זה היה הרבה,
כי גג זה מאה
לכן הילד לא חזר והמשיך להתרחק,
אז המוכר שהיה מנייק,
(זה היה נפוץ בשנות השמונים,)
קילל אותו בכל הקללות האפשריות,
ואיחל לו מיתות משונות שלא נפרט כאן
ועוד אי אלו "פנינים",
אבל הילד לא התרגש,
והמשיך ללכת,
הלך, הלך, הלך,
והגיע לגן
ובדיוק חילקו שם ארטיקים בחינם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/9/21 11:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איזי ג'וי ריידר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה