הסאגה נגמרה,
סגרתי תגולל על הסיפור שלא היה נראָה שיגמר
וזה לטובה
כי העתיד האבוד שהצגת בפניי בכל פגישה היה כלא
ואני בתחושה
שאחרי היום כיף בקניון אני רק אוהב אותך יותר ואלה
הרגשות מהם אני מנסה להיפטר,
את שמחה ויש לך חבר
ואני נותרתי לצפות בך נותנת לו כל מה שחסר לי
וסבלתי את זה במשך תקופה ארוכה כי אני דביל
כל כולך תקווה גנוזה, שלווה גנובה, אהבה שבורה
ואני מגרד גב עבור האגו שלך כי זו המשימה היחידה שנותרה
עבורי,
וכולי אכול שברים בוכה על עתיד שהתנדף כמו עשן
כשהלבד שורף את חיי ואושרך מפוח לכבשן
ובעבר נשענתי על תקווה שתיפרדו
אך תקוותי נופצו והתאדו
ואני אכול שבריי מאמץ כי הכישלונות שהצטברו
מכבידים לי על הגב
והחוסר שאת מייצגת מתזכר כמה כאב
לראות אותך שמחה, כי כל כולי אכול אובדן
ואת כלבה שלא נתת אז לעובדה
שאני סובל בקרבתך לשנות את דעתך
ולשחרר אותי לעד מהסיפור המתארך
אני לא מרגיש אובדן על הקשר שנקרע
אני מלא בגעגוע לעתיד שלא קרה
החיבוק שלך עטף אותי ונשאר בי כמו חותמת
והמגע שלך חתך אותי אז מה את מתהממת
שאברח כי המשקל שאת על גבי נהיה מוגזם
והוויתור על התקווה אינו מוזר
אחרי כמעט שנה של אשליות
אני כבר לא יכול להיות
מגרד הגב שלך, לא מאמין שלכך הפכתי
בשביל הסיפוק הדפוק של בחורה שכבר יש לה חבר אוהב ואכפתי
כל כולי רוצה להיות אפתי אך במקביל תמיד מוצף
ועכשיו אחרי כל החרא כשאני סוף סוף מוצא מוצא
עוד יש לך את החוצפה לבקש שלא אלך?
את אישה חולה וזה לטובה שלא זכיתי בכל כולך