גם אני ירדתי לאילת.
אילת קיבלה אותי בסבר פנים יפות
ופתחה את עצמה לקראתי.
לא ידעתי למה אני יורד לאילת,
אבל כולם ירדו לאילת,
ולא היה לי משהו אחר לעשות.
הבטיחו לי כולם שזה טוב ומתוק
ואכן כך היה.
אבל תוך כדי רציתי הביתה,
הייתי עייף,
לא בשבילי כל הזיעה הזאת.
אבל אילת משכה אותי אליה
והמשכתי בלית ברירה.
מה יש לי בחיים?
רק לרדת לאילת מדי פעם,
כל השאר שטויות.
אין לי כוח לחיות,
אין לי כוח לנשום.
לעשן את הסיגריות האלה
ואולי באמת לשתות משהו.
ואילת?
תמיד נראית טוב.