אם אנחנו אמורים להבין  
  שאת תולדות האדם ואת תולדות העולם
  כתבה אותה יד
  עלינו להיות רגועים או יראים?
  במידה ויצליחו לשכנעך
  כי קורות החיים [חייך למשל] וקורות העמים [עמך למשל]
  נכתבו באותה יד
  תהיה בוטח או נרעש?

  אני מעלה כאן תיאוריה, לפיה,
  אותו כוח עליון, אשר יצר את ראשית היש,
  פרש ממלאכתו מיד עם סיום יצירתו ופנה  ממקומותינו,
  מי יודע לאן...  
  הותיר אחריו יקום עם תאומים לא זהים -
  הכאוס והסדר, ש-דרים מאז בכפיפה אחת
  כל תאום ומרכולתו ושניהם משמשים כאן בערבוביה.
  עוד השאיר אחריו תובנת טבע עליונה אחת פשוטה -
  מי שקיבל חיים, בדיוק באותו הרגע גם נגזר דינו למות !

  מכיוון שבמקומות כה הרי גורל לא נהוג להותיר וואקום
  את מקומו תפסה מיד אלילה, אלילת המזל
  זו קבעה כלל-על והיא דבקה מני אז -
  העיקרון הוודאי היחיד כאן, הוא עיקרון אי-הוודאות !

  אלילה זו שמשה השראה לאין ספור
  תובנות, אמונות, מעשיות, שירים וסרטים
  על מקומן של המקריות והארעיות והגורל.  
  עלינו לפרש את קביעתה בדרך הפשוטה-
  בכל רגע נתון אנו חשופים
  לניצחון או לתבוסה או להשחתת זמננו.

  זהו עולמנו
  איש בו לא ידע מה ילד יומו !
  נגזר על כולנו לחיות
  כלוליינים נצחיים על חבל דק