כשהחושך עוטף
אני נרדם
צולל כגרזן במים עמוקים
בזמן זה הפחדים שבי יוצאים לחופשי
הצללים מדמים את הפורץ
- כסף ותכשיטי זהב
קורצים לו בלילות
אחרים את הצפע
מביט בי בעיניים מהפנטות
אחרי ככלות הכל
הוא שלוחו של המוות
אני מתכווץ בתוך עצמי
לא לעורר בו חשד
שמא יאבד בי אחיזתו וקיומו
בהנץ אור ראשון. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.