באת אליי את פניי לנפח
ואתה לי מראה ובבואה והשתקפות
באת כמו דבורה הבאה אל הפרח
למצוץ ממנו את לשדו עד כסות הימים
וידעתי ימים של כאב ציפורן
בו לבי שרט תלמים במרום
לא התלוננתי, לא, לא התלוננתי,
כי ייסוריי באו למרק חטאיי
לא ביקשתי שפע וגם לא יופי,
אף לא אהבה שתרווה את ימיי
השנים עברו ולבי התפורר לו,
אף טיפת אהבה לא נותרה בלבי
'לך, אל תבוא, 'לך, אל תבוא,
כי ממני אפשר לשתות רק את כאבי
'לך אל הארץ אשר לה פיללת,
כי ארץ מדבר זו תהיה חורבני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.