גילי ריד / גן נבלות וגננת נבולה |
אנשים חולפים
הימים מהר יותר
ואני נשארת כאן
לא מצליחה להמשיך ללכת
חדרים ריקים
האנשים יותר
וההד שבראשי
ממשיך לצעוק
אני לא מרוכזת
שריפות
שריפות בכל מקום
נושמת עשן
שואפת כל יום
ואין לי מים
ואין קליטה באזור
אין קליטה בכלל
הכל דולק מסביבי
הכל כבוי בלבי
הקרח יבש
היד רועדת
מחפשת אש
להתקרר מעט
איפה את
איפה את
מסתתרת
חיפשת ואיבדת
את עצמך
מצאת ובחרת
שלא להסתכל
מיתרי הקול
נאספו כזר פרחים
נבולים
ואין איך לצמוח
לא מצליחה להמשיך ללכת
והן שלכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|