רמי בקיש / שמחה מוזרה |
כשפתאום גמגמתי
השתנק קולי
כשהקראתי שיר.
נשמתי עמוק
נרגעתי, נזכרתי
אני עצמי בולט מקריא מקליט הכי לוהט ברחבי העיר.
שמחתי
כשפתאום בכיתי
עד לחי זלגו מלח
דמעות אמיתיות.
נשמתי עמוק
נרגעתי, נזכרתי
אני עצמי שולט בקרב של מח לב נצחי על להיות או לא להיות.
שמחתי
כשפתאום נדפתי
כמו דפי שירי
מתעופף ברוח.
נשמתי עמוק
נרגעתי, נזכרתי
אני עצמי קולט אלך יחף אך על פרצוף יהיה עוד החיוך מרוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|