עשינו עליו שיפוץ צורה וזה לא עזר
הוא עדיין נשאר מכוער
אבל מיכל המהממת המדהימה המעלפת
לא הורידה ממנו את הידיים
לא הבנו איך
כל הזמן גיפפה אותו
והייתה אפילו יורדת לו
ונתנה לו להחדיר לה
ומנשקת אותו אפילו על הפה,
עם לשון, רוק והכול
אכלה לו את הסתימות
לא הבנו איך
אז שרגא הבתול אמר מה הבעיה -
בואו נשאל אותה
הלכנו כל החבר'ה ועשינו אצלה וועדה
אמרנו לה - את לא מתחמקת מתשובה
מה יש בו ש-כל-כך מושך מהממת כמוך?
האם זה הריח? כי זה בטח לא היופי
היא סקרה אותנו בעיניה המדהימות וגנחה -
הוא מצחיק אותי.

איך הוא מעז לכתוב?
הרי זה חטא שאין עליו מחילה

מה יש לכתוב בעצם אם הכול ידוע
עשו הכול, ראו הכול, אין מה לחדש

חוץ מזה לכתוב זה הזוי
להרביץ סימנים של אותיות
לקרוא לזה אמנות
זו אפילו לא עשייה

האם אתה מציע את תכולת מוחך לקוראים?
ואם במוחך אין תכולה, מה תעשה?

חוץ מזה, לאף אחד לא אכפת מה יש לך בראש
הרי אתה לא משהו מיוחד ויוצא דופן

אהבה זה דבר מוזר -
בדיוק כשאתה חושב שאתה יודע איך להשתמש בה -
היא נעלמת.