גם אם אור החדר כבוי
מבעד קווי הצוהר
יחדרו סכיני אור
ויפספסו אותי
ורק את
פרוסה במיטה
כפית סוכר
שנמסה בפה
חושך בעיניים
כובש את יצרי
הופך ברירת מחדל
חודל אותי מאותי
איבוד השליטה
הכי ענוג
הוא לתת לאותם פנסים
לא עוד אור
מטבע הדברים
ליפול
ופסקתי
למרוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|