אבא שלי לא היה משורר מפורסם
( הוא לא היה משורר כלל)
אז אני כותב את שורות החיים שלי וחופש לי.

אבא  שלי לא היה   פרופסור דגול לרפואה
(גם בתרופות הוא לא הבין דבר)
אז מרגיש חרות שהאני המקצועי שלי תמהוני

אבא שלי לא היה רב עם חצר חסידים
(לא הכיר על בוריה אפילו את תפילת שמע)
אז יכלתי כעונג שבת להתבדח על חוסר קיומו של האלוהים.

אבא שלי היה מנהל סניף דואר קטנטן
(שם למד לאמר מעט מילים אבל בהמון שפות פסיפס ארצנו)
לכן אני לא מסוגל, לא מסוגל, לא מסוגל
לשלוח לכם מכתבים של אהבה...