|
לפעמים אני רוצה לתפוס את הזמן
ולכבול אותו בשלשלאות פלדה
כשפתאום בין אחת לשתיים אחר חצות
את מעקצצת לי בתוך המחשבות
לא רוצה להניח
לא רוצה להרפות
בין נמנומים ומיחושים ליקיצות מקפיצות
הלב שלי מתכווץ משתבר דואג דואב
ומתגעגע
עד כאב לאנחות
שבעצם לא חיבקתי אותך איזה חודש
לפחות
אולי יותר.
כי לפעמים אני באאוט מוחלט
ולפעמים מצוקת האיך? והמתי?
ובשל הבלי הזמן...
ועכשיו
אני מוכרחה לחבק אותך עכשיו
ולנשום אותך עמוקות לרווחה כמו אז
ולהבטיח לעצמי ולך
שהרבה-הרבה יותר
במרוצת דהרת הזמן.
או למות.
שתהא לי סיבה הכי מוצדקת שבעולם |
|
אם האידיוט
שמשווה כל מיני
דברים לפרח היה
פרח, הייתי מרים
רגלי הימנית
ומטיל עליו את
מימיי
חרגול מכשכש
בזנב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.