ועכשיו
אחרי שהנחתי את העבר מאחוריי מעט,
השם ילקט את הניצוצות האבודים שלי
,אחת לאחת
כל ניצוצות הווייתי, נאספים בחושך ובשקט רך
על ידי מלאך
משנים רבות הם באים
להחיותני, מחדש אולי,
ופניי אל עבר העתיד הרך והמחר הם מתאווים
ישיש עליך ככלה , כמשוש חתן
יִקָבְצו כל האורות כולם עד אין סוף עד אין שַם,
ותוהו גם,
והם באים אליי, יקוד,
כל הברכות והטובות
ומתקיימים
האם אחרי שנות הרעה....  והייתה לי עדנה?

האם אחרי אלף שנות
תבוא הטובה ,והברכה? והכפרה?
או שזה הסוף המר?
כך נפשי בשאלתה, ומתקשה להאמין
שזו אכן הגאולה

הדלותי ולי יהושע?

הנכונה תפילת דוד - שהתפלל אותה?

צחוק עשה לי אלקי
האם זה כך האמנם?
אישה כי תזריע וילדה זכר

ערב ליל שישי ח' סיון התש"ע

השיר הוא משל ציורי על הגאולה האחרונה , המשולה ללידה , וכלידת
יצחק , שהיה נס חדל לשרה להיות ארח כנשים. וגאולה ניצחית,
מגלות האחרונה בתורת החסידות נמשלה לזכר(דוכרא) שתהיה בתוקף
גדול ועצום, לצד תוקפה וחוזקה ולכך נמשלה אל הזכר שמסמל חוזק
(לפי פירוש הרבי מנחם מענדל שניאורסאהן מליובאוויטש)