|
5.3.21
הייתי כאש
אל מולה
ודמעותיי גצו
נכוותה
מולי זו אני
מקישה בזכוכית
ולא הייתה
כחול
ודמותי
הקיזה בכי
זמן רב
ובעודה חודרת
מבעד למראה
עישנתי
היית כאש
אל מולה
ועכשיו אפרתי
נכבנו |
|
לא רואים!
עבדתי, עמלתי,
עשיתי את זה
מושלם, ובסוף
מה? הוא בא,
מצטלם, וזה יוצא
מחוץ לתמונה!
הספר של ההוא
האדום מלמעלה
מתוסכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.