יוסף ברנשטין / לילדים |
נגמר לו הכיף
לישון הוא הולך
ראשו על כרית מענן
מתכסה בשמיכת עלטה
בבוקר הוא קם
רענן מבושם
מעיר את הרוח
לזרז את הישנים
לקום מרבצם
הפרחים מרימים ראש
לעבר השמש
מזדקפים לקראתה
בחיוך חושף שיניים
לעולם חי ועליז
רק זה המדוכדך
מאד נעצב
מה אעשה ואני חיית לילה
ביום אני ישן
ובלילה לצייד יוצא
לכן יש כוכבים וירח
מאירים חלושות את החושך
לתת לך הזדמנות
וגם לניצודים לברוח
וכך נשמר האיזון בטבע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|