כמו דג החומק מרשת פיתיונו
החמה, הטובה המחבקת.
כך הם, מרשת המילים אותה טוו
וכמו עכביש עמלו הם
עוד מילה ועוד מילה
יצרוה, רשת של מזל של חמסה
ועוד חמסה חמסה חמסה.
שיר עוד שיר עוד שיר עוד שיר...
והדייגת למלכה להם הייתה
ולעיתים אותם הוציאה לטיול קצר,
את נתיניה, ששירתו את המילה
אשר הייתה עמוד האש
של כל הממלכה.
ויום אחד מילה אחת שמה "חופש"
על ארגז רחוב עמדה האמיצה, הצהירה:
'בואו אחרי יוצרי וצאו להיפגש
ונשב במעגל
כי שם, גילו לי חברי הפילוסופים,
רוח מנשבת ועפות ברוח משיקות
מילה את רעותה
חווה את האדם.'
מיד הלכו אחריה
בשיירת נמלים גאה
וכך נוצר המעגל
מעגל המשוררים
בו ישבו אח ואחות
ברוב פאר ונחת
לפני שובם אלינו
במלוא און מילתם
לשורר את
יופי שיריהם. |
