בשעה 10 הכה בי הברק.
אור גדול ולבן וזוהר, פתח את עיני ואת לבי , האמת יצאה לאור.

ובתוך האור שלושה צבעים אדום לבן ושחור.
אדום של השמאל, לבן של האור, שחור של  הדת ושל החושך.
ושם ראיתי את הברק מתחיל כקטן וגומר כגדול.
ובן הימין הלא הוא בנימין, אשר נתן האלוהים, כי נתניהו הוא,
פורש והולך, מודה ועוזב ולא מרוחם, דמעות של תנין,
ולידו פיל גדול מזיע וכבול, והדמעות מתערבבות עם הזעה,
גואים ושוטפים מתוך מקלטי התקשורת ,
זורמים ומתגברים כקול מים רבים, פורצים את השקט הרב,
שוצפים ברחובות עד מקום העקדה, נקווים בתקווה היכן שעלה
הקורבן,
הנעקד על המזבח, ושם הם צוחקים ושרים עולזים על המים.
והעתיד מתגלה בתוך האור והנה בו הרים מושלגים, ירוק עד,
בתים צומחים מתוך הטבע וההרים, והנה אדע כי בשוויץ הנני,
וכולנו מתעוררים לארץ חדשה, ליום חדש,
ובו אלפי פלשתינים קטנים מריעים לכבודנו,
מנהיגים ערבים מדליקים משואות לתפארת מדינת ישראל,
אומות עולם באות לשמוע מפי הגנרל, את אשר יהיה ואת אשר יעשה,
ויש תקווה ויש שלום, והצבא ימשיך לצעוד.
וראיתי את העתיד והייתי שם, המוני חיוכים מטיילים בכיכרות,
דגלים דגלים וישראל אחת,
וכוסיות של השמאל מוכנות ומזומנות וימבה אהבה וזיונים.
ככה זה שהשמאל בשלטון.
זה ראיתי ונכתב.