|
היה יום העצמאות בחוץ
ואני ישנתי בדממה של לפנות ערב. מזיע בחום.
בחוץ השמש התחילה לשקוע ואני לא קמתי לפתוח את האור.
כשהתעוררתי סהרורי הדלקתי סיגריה ועליתי בלי חולצה שהיתה ספוגה
מזיעה אל הגג לראות את הזקוקים.
העור שלי נצץ בצבעים השונים. ואני לא הצלחתי לחבר מחשבה אחת
לבאה ורק צפיתי בהם בדממה.
זה היה בדרום העיר ויכולתי לשמוע מוזיקה זרה ולהריח מלח של
ים.
בלילה רצתי בין הגגות. צחקתי והזיקוקים היו לי בעיניים. הבשר
שלי רתח על העצמות
ועדיין הזעתי. |
|
|
מי היה מאמין
שלמשיח קוראים
אבו-מאזן... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.