מומי מרקס / בכל זאת |
כאילו האלים סוגדים לזה, כאילו השמיים נופלים
הוא לא מוצא סיבה ונגמרו לו החרוזים
שלהבת אש מותכת בצמתי התמרורים
הוא מחפש, לא נשאר לו מה
מ-כל מה שהוא נתן - לא נשאר מאומה
זרת פצועה, מבט יבש
אנפה פורשת כנף, חילזון מתייבש
ואם תגידי שאת אתו - מה הוא ייתן
את חלב חלציו, לפרוע חוב ישן
מדבר-מדבר, אבל איש לא שומע
נגמרו החרוזים והוא משתגע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|