אִישׁ לֹא הָיָה
ֹשָם לַעֲזֹר לְלוּנָה,
שֶׁמְּסָרֶקֶת לְקוֹחוֹת בִּמְייַבֵּשׁ
ש-ֵעָר שָׁלוּף, אִישׁ
לֹא הָיָּה בְּסַמְבַּטְיוֹן
הַאַסְפַלְט הַהֶיקֵּפִי הַלוֹנְדּוֹנִי
כְּשְׁמַאן דבְעִי חָצָה
אֶת הַנָּתִיב הַנֶגְדִּי
וְנִכְנַס בְּרִכְבַּה. רַק
שָׁבוּעַ עָבַר מֵאָז,
יְמֵי הַ"בּוּם" שֶׁל
חַגֵּי רֹאשׁ הַשָּׁנָה
וְהִיא בַּעֲבוֹדָה בְּצַווָּאר
נִשּ-ָא שְׁקָפַא בְּסַּד
גֶּבֶס - כַּן פְּנֵי
בֻּבַּת בַּרְבִּי נְחוּשׁוֹת -
מְמֻסְמָרוֹת, כְּתֵפֶיהָ הַרְבוּעוֹת,
עָנֹוגוֹת - עָוצְמָתִיוֹת, ש-ְעָרָהּ
הַבָּהִיר בּוֹרֵק בְּאֶשֶד
זְנַב - סוּס מְחֻדָּד.
קָשֶׁה לָהּ בְּכֶסֶף
הַבּוֹס מְשַׁלֵּם מְעַט,
עַל בִּטּוּחַ לֹא
מְדַבְּרִים. בַּבַּיִת הִמְתִּינוּ
לָהּ אֵם וְסַבְתָּא
בְּכִיסֵּא גַּלְגַּלִּים: "אִמִּי
וַאֲנִי מְטַפְּלוֹת בָּהּ,
אֵין גֶּבֶר וַאֲנִי
מִשְׁפַּחְתִּית".
שׁוּב אֵין לָהּ
מְכוֹנִית, הִיא חוֹשֶׁבֶת
תָּמִיד עַל הִתָּכְנוּת
אֱנוֹשִׁית מְשֻׁפֶּרֶת, אוּלַי
בְּנִיוּ זֵילַנְד, אוֹ בְּקֶרֶב
אוֹמְרֵי תְּפִלַּת שְׁמוֹנָה -
עֶשרֵה כָּאן: "שְׁמוֹנָה
עֶשרֵה בְּרָכוֹת שָׁלַחְתִּי
לְכָל אֶחָד מִדַּיָרֵי
הַבְּלוֹק בּוֹ אֲנִי
גָרָה, לְרֶגֶל הַשָּׁנָה
הַחֲדָשָׁה - וְאַף לֹא
תְּשׁוּבָה אַחַת. זוֹ
עִיר לְלֹא קְהִילָּה". |