אַחַר שִׁשָּׁה חָדְשֵׁי עימדון, בָּם
רַגְלֵךְ הַיְּמָנִית מְהֻדֶּקֶת עָפָר
בָּאָה רְעוּתָהּ לְבִקּוּר דּוּמָה
גּוֹרֶרֶת אוֹתָהּ עִמָּךְ
אִמִּי
X X X
מִתּוֹךְ בֻּבַּת סְמַרְטוּטִים מְחֻמְצֶנֶת
רְווּיַת חֻמְצוֹת, גּוֹוַעַת חֶנֶק,
פִּרְפַּרְתְּ אֶל חֵרוּת תַּכְרִיכִית
וְנָדַם סִבְלֵךְ כ-
אִמִּי
X X X
מוּטָב יַתְמוּת מִמָּוֶת אֲנִי שח
וְהַזִּכְרוֹנוֹת מַכִּים בִּי אֵיל נִגוּחַ בִּמְצוּדַת
הָרֹאשׁ בְּרֹאשׁ
מִשְׁתַּכְשְׁכִים בַּיּוֹרָה הָרוֹתַחַת לְעָצְרָם
יֵשׁ רַק לְהַחְצִין זֹאת בְּשִׁירִי אֲנִי כּוֹתֵב
וּבִיצוּרֵי הַחוֹמָה מְגַחֲכִים מִבְּקִיעֶיהָ
הַפּוֹלְשִׁים כְּבָר בִּפְנִים, כְּבָר שָׁם וְכָאן
וּכְבָר
X X X
אֲנִי זוֹכֵר שִׁירִים בְּגַן סוֹפְיָה כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד
אֵיךְ נִסִּיתִי לְטַפֵּס עַל הַגָּדֵר וּלְהִצְטָרֵף
אֵלַיִךְ
כְּשֶׁעָבַרְתְּ שָׁם בְּמִקְרֶה
אֵיךְ צֵרַפְנוּ אוֹתִיּוֹת לְתַשְׁבְּצִים
אֵיךְ לִמַּדְתְּ אוֹתִי לֹא לְזַיֵּף אֶת "בַּאבּ אֶל
וואד"...
אוֹר כּוֹכָב רִאשׁוֹן. רִאשׁוֹן. רִאשׁוֹן. בִּשּר לִי
שֶׁנֶּחְסַרְתְּ
"א" "מ" "י"
|