בית א':
לא נכשלתי, רק הפסקתי, לנסות.
לא נפלתי, רק שכחתי, מה אמור לקרות.
לא פחדתי, רק רציתי, לכסות.
את מה שפספתי, כי ניפצתי ,את כל המראות.

וכל הזמן הזה, חיפשתי טעויות,
ידעתי שהדרך מלאה בבעיות.
ובכל זאת לא הפסקתי לעשות שטויות,
כי בעולם הזה, רק מחפשים איך לחיות.


בית ב':
כשהייתי כל כך קרוב,
להגשים את עצמי להיות טוב.
ומצאתי את מה לאהוב,
אבל שוב איבדתי הכל כי הפסקתי לחשוב.

אני יודע שבסוף יהיה טוב,
גם זה לא מפריע לי לכתוב.
על כל מה ששבר אותי בסוף,
כמו גלים נשברים על החוף.
והנוף, מתנפץ מהלומת של תוף,
החיים דורשים ממני לחשוף.


פזמון:
כלום לא ישבור אותנו,
שום דבר לא יקח,
את האומץ להיות אנחנו,
אתה ואני לא נשכח.
והעולם עומד מולנו, אנחנו לא נפחד.
כי כולם שם בישבלנו, נמשיך ביחד לעד.

בית ג':
וגם אם נשבר, עוד ישאר עתיד.
ואם לא נוותר, אולי בכל זאת לא נפסיד.
וגם אם נתבקש, את העולם להשמיד.
לשרוף הכל באש, להיכנע לתמיד.

נוכל להיות אנחנו באמת,
נוכל עם האמת להתעמת.
וגם אם כל מה שאהבנו מת,
זה רק עוד חיזון שהמציאות מדמת.

בית ד:
הפסקתי כי חיפשתי, לעזור.
נתקעתי, כי מימשתי, את האופציה לחזור.
ועכשיו אני בדרך אל האור,
התעוררתי, וביקשתי, לזכור.

פזמון:
שכלום לא ישבור אותנו,
שום דבר לא יקח,
את האומץ להיות אנחנו,
אתה ואני לא נשכח.
והעולם עומד מולנו, אנחנו לא נפחד.
כי כולם שם בישבלנו, נמשיך ביחד לעד.

פזמון 2:
ושום דבר לא יעמוד בדרך, כלום לא יעצור.
אנחנו נוסיף ערך, ואם הוא לא קיים ניצור.
וכלום כבר לא ישבור אותנו,
כי סיימנו להיבנות,
ואם תרצה לבוא יחד איתנו.
ביחד נוכל לשנות.