ברוריה קוחנובסקי / זרות |
והשקט מופר
לא יציב
לא מוכר.
ואני מתהלכת בעיר הזרה
ומזוודה זרה אוחזות שתי ידיי
והבגדים לגופי-
אינם עוד בגדיי.
מראות העיר חולפים ביעף
ופני אנשים צועדים ברחוב
עוברים על פניי
מתעלמים מעיניי
ולא נודע כי בא אל קירבם
והלא נודע נטמן בתוכם.
ואני מהלכת בעיר הזרה-
ראש זר הונח על כתפיי
ננעץ בבשר.
וענן זר
ועוד ענן זר
משתנה
משתנה
מול עיניי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|