פרח בודד באגרטל
מפריד זוג משני עברי השולחן
מביטים זה אל זו
מילה לא מוחלפת ביניהם.

השיחה מתקיימת במבטים
אחרי שישים שנות זוגיות
הם מבינים משמעות
כל נענוע וניע בגופם.

לרגע הם שוב צעירים
נעלמו הקמטים והנוקשות נעלמה
חיוך ושובבות שבה לעיניים
נוגעים ומלטפים ללא הפסק
האחד את השנייה בלהט נעורים.

הבועה המקיפה את שניהם
מלאה באווירת צחוק ואהבה
הם היחידים כאדם וחווה
ואין אנשים אחרים מלבדם בעולם.

הרגע הקסום חלף לו
והם שבו לערוב ימיהם,
ביודעם מניסיונם -
אין תחליף למבט רב משמעות
המלא הבנה ומסירות.