[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מומי מרקס
/
האיש שהביט אחור

עקרו לי את הכיסאות מבית הקולנוע,
אבל אני לא מוותר
יושב על הרצפה וצופה בקזבלנקה
על הגג ניטחים גושים גדולים של בטון
האנשים המשודרגים מהעתיד עם האניות המעופפות
רוצים לקבור את בית הקולנוע לעולמים
ואם אני בתוכו - זו בעיה שלי
אבל אני לא זז, אני פסל מחושל ברונזה
אני יושב וצופה בהמפרי בוגרט
התקרה חורקת מגודש המשא
ימים היו בהם אנשים ישבו בבתי קולנוע
מנורה בצד של המסך מהבהבת אדום
שלט יציאת חירום בצבע צהוב מואר לסירוגין
דברים אפלים קורים לאנשים שמתעקשים על חלומות
המציאות הנושכת מכה אותם שוק על ירך, לא נותנת להם להיות

על צלע הר, ליד כיכר, יש בית קולנוע של דינוזאורים
והוא קבור עמוק בתוך הר בטון שהתקשה
בו איש אחד יושב ומביט בחושך בסדין הריק
העיניים שלו פקוחות והגוף שלו נוקשה,
כי הוא כבר לא אתנו, הוא מת בעודו צופה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
(שידור חי מגביע
דיוויס, ערוץ
1)

שדרן א': הממ,
רק שתדע, הראל
לוי פה לידינו,
אתה יכול לשאול
אותו משהו אם
אתה רוצה.
שדרן ב': תודה
לך.
(פאוזה)
שדרן ב': שלום
לך הראל לוי, מה
שלומך?
הראל לוי: טוב,
תודה.
שדרן ב': הנה,
שאלתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/9/20 16:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה