אומרים שהבגד
עושה את האדם
ואת הנובוריש הכסף
בו הוא מתפאר
מבליט את עושרו
מנקר עיניים למתבונן
בכל הזדמנות שבדרכו נקרית
חליפתו תפורה
לפי מידתו
ארנקו תמיד מלא וגדוש בשטרות
והשביל לביתו
מרוצף באריחי פז
כיאה לגביר החדש.
כאשר חורף כלכלי
את הארץ כיסה
וכספו ממנו נשר
כמו בשלכת
נשאר האיש ערום
בחליפה גדולה ממידותיו
רועד מקור כאותו צרצר
מהסיפור הידוע
והמוסר השכל  מתאים לשניהם
כאשר העיניים המסונוורות יתפקחו
רק אז מבינים
שבקיץ מתכוננים לחורף.

בינתיים אפשר להאזין
לשיר ים תיכוני סוחט דמעות.