אם זה פשוט, מישהו עשה את זה לפנייך.
אם זה מסובך, איך תעשה את זה בלי הסבר?
לך תעשה משהו בעצמך
לך תוכיח שאתה קיים
לאנשים שלא יודעים בכלל מה זה אומר,
לך תוכיח לעצמך שאתה קיים
כשאתה בכלל לא יודע מה זה אומר.

אם חשבת על זה מישהו עשה את זה,
אם אף אחד לא עשה את זה זה לא אפשרי
ואם זה לא אפשרי לך תעשה את זה בעצמך.

ואם כבר עשית את זה בעצמך,
לך תראה את זה לעולם
אבל מי יראה את זה?
ואם אף אחד לא רואה את זה,
איך זה משנה?
ואם זה לא משנה,
האם באמת עשית את זה?
אם זה משנה,
מישהו כבר עשה מזה עניין
לפחות אלפיים שנה קודם
כשישבת אבוד במדבר
וקראת ספר על אוצר שלא קיים.

אתה מבין?
מעולם לא התכוונתי לכתוב שיר עם סימני שאלה,
את זה אני יכול להבטיח בחצי לב וחצי פה,
חצי אמונה חצי שובע חצי רעב חצי משבר.
לא רציתי לשאול שאלות בשירים שלי,
לא רציתי לכתוב אותם בכלל,
את השירים שלי,
אבל לפעמים אתה פשוט חייב,
אתה פשוט חייב לקום וללכת
ולקחת עט ולכתוב איזה שיר על המצח
שכולם יראו שאתה כותב שירים
כי אחרת מה הטעם לשירים האלה?
מה הטעם למילים שנאמרות בלחישה בחדר ריק
על הר גבוה מלא בסופות ושלגים
במאדים או בצדק?
לא התכוונתי לכתוב שיר עם סימני שאלה
ולא התכוונתי לפגוע באותה ציפור
שברחה לה רחוק
והנה אני כאן ואני לא יודע אם זה שיר בכלל
איך קשה לי עם ארס פואטיקה.

ומה בכלל רציתי - מה בכלל ביקשתי -
לשאול איך אדם קם בבוקר כשהוא יודע
שאם זה פשוט מישהו עשה את זה
ואם זה מסובך הוא לא יוכל לעשות את זה בלי הסבר
ובכל זאת
האקסיומה הזאת נשברת כל יום
והעולם מתקדם לאיטו.