כמה בניינים
ובתים רואה אני
זמני  אני
כמו הדשא על האדמה
עובר חולף
רק בתפילה
הכול עומד פתאום
ואני כחלק מהשיבולים
רק אהבה הקשר בינינו
נשארת ממש
ים כמה הים יפה
ומזכיר את ילדותי
ומעורר בכיה
על ילדות אהובה

ים כמה הים יפה
כמו רגשות נצח נשמרים
עמוקים  
כמו מה שמתחת לאדמה
והבושה עתה מול היופי שהיה
אלוקים בורא זאת הבריאה
באהבה אין גבול לה
הוא מסתתר בתוכה
אלוקים הוא אהובנו בסתר הנשמה
מקור חוצבנו
מולו כמה בושה
על מעשים שאינם יפים ועדינים
כמה אהבה מוכנת לנו
הוא מתגלה אלינו עמוק בבריאה  ושתיקה