הילדים הקטנים היו מאוד שמחים
הם פרצו את המחסומים ושטפו את המדשאה
הגנן צעק עליהם -
מה אתם עושים? אתם הורסים לי את הדשא!
אבל הילדים צחקו ואמרו -
אז בשביל מה בכלל יש דשא
אבל יש שלט לא לדרוך על הדשא -
צעק הגנן
אז בשביל מה בכלל יש דשא -
אמרו הילדים
הילדים הגדולים יותר עושים חומרים על הדשא
בשעות היותר קטנות של הלילה
ליד הנדנדות והמגלשות
הם נוגעים וחופרים ועושים סקס
עושים סמים ואלכוהול וגם גלולות
ליד הנדנדות והמגלשות
ילדים גדולים מרגישים שרימו אותם
והעולם לא כמו שתיארו להם המבוגרים כשהם היו קטנים
ילדים גדולים לא רוצים להיות גדולים
ילדים גדולים לא רוצים להיות.
לא לכל דבר צריך להיות שם
אמר לי המשורר
הוא חיפש בין הניירות את השיר שלו
אבל לא מצא אותו, כי לא היה לו שם
תחפש שיר בלי שם, אמרתי לו
לכל השירים שלי אין שם, הוא אמר
מה כתוב בשיר שלך, שאלתי
אם הייתי יודע -
לא הייתי צריך למצוא אותו, הוא אמר
השיר של המשורר הטוב הלך לאיבוד בתוך ערימת ניירות
כל הערימה מונחת בפינת החדר ליד המטאטא וכף האשפה
איבדתי את השיר שלי, אמר המשורר בצער
לא נורא, אמרתי לו, יש לך עוד מלא שירים,
תמיד אתה יכול לכתוב חדשים
אבל המשורר רצה את השיר הזה,
בדיוק באותם המילים
הוא ניסה לשחזר את השיר,
אך ללא הצלחה
לכל שיר יש את הרגע שלו, אמר המשורר,
וכשהרגע חולף - חולף גם השיר.
