עברתי דרך ארוכה מלאה תלאות וטלטולים וחיתולים
עברתי בדרך ליד הקיוסק הנטוש
הופתעתי עד עמקי נשמתי ממה שראיתי,
כי הקיוסק לא היה נטוש עוד
היו בו סוכריות ומשקה ברד תות ופרוזן יוגורט
והיו בו ילדים קטנים וגדולים,
שקנו בו סוכריות ומשקה ברד תות ופרוזן יוגורט
באתי אל הקיוסק,
תפסתי אותו בצוואר, אמרתי לו -
מה אתה עושה כאן לא נטוש?
הוא חייך אליי בערמומיות חיוך זורח מלא שיניים נוצצות,
ליטף את שפמו כתוהה עליי
ואמר -
החיילים חזרו לקרב
ועל שם כך ולא משום זאת
הכול כבר נשכח
הקיוסק הזה לא נטוש עוד
אמרתי לקיוסק -
תיתן לי יממה לחשוב על מה שאמרת,
כי אני טועה במבוכי ההיגיון

הלכתי הביתה שלי וניסיתי להבין -
מה קשור מחט לתחת?
בטלוויזיה שיירות טנקים רומסים שדות פרחים
ומטוסי קרב וטילים שורטים וחורכים את השמיים,
ומקיזים נוזלי שמיים מהשמיים

באתי עד הקיוסק חזרה אליו למחרת
עניו הייתי ובוש על כי לא הבנתי בשעתו
אמרתי לו "צדקת" וביקשתי ברד תות
הוא נתן לי גל עצמות אדומות מדממות
חזרתי עמוס מעלות חום עם משקה ברד קפה.