ברוריה קוחנובסקי / ללא הועיל |
הוא קרוב לעצמו
הוא מודע לעצמו.
הוא הרי מכיר את "המטופל" לפני ולפנים
נמצא עמו כל העת-
יומם וליל
מבוקר עד ערב
לצדו
לידו.
הוא מתבונן מבעד עיניו
הוא סומר מנקבובית עורו
הוא שואף ונושף מאפו.
גם רואה לריאות
גם בוחן כליות
גם חודר עמוק ללבב.
ואף על פי כן
ולמרות הכל
הוא חולה
מוכה
וניגף.
קיץ 2020 -שנת הקורונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|