גילי ריד / הפרחה |
הוא מפריח תקוות לאוויר
ומקווה שמישהו יתפוס אותן
כמו בועות סבון
רק לא בעיניים
הוא נושף אוויר
מתוך חישוקי פיו
אל עבר חישוק העולם
ואיזה כיף לו
להפריח תקוות
מלקק שפתיו
ונושף
כאשר הוא יושב על הירח
בעודו משקיף על העולם שלנו
הוא מרים זרתו
עוצם עין
ומקרבה
והיא מכסה את הגלקסיה כולה
והוא
כמה קל
לשבת
ולהפריח תקוות לאוויר
כי הוא יודע
הן יתפסו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|