אני בשפת הים
מתהלכת לרוח הים
לא! דואה, קלה, שקטה
לא ציפור! בלון!
בלון לבן
בלון בחלום.
ענן קולט את העין ללא קושי
אולי צמר-גפן
לא!
קצפת
קצפת ללא סוכר.
החבצלות רועות בצלע ההר.
הן פורחות בקיץ
דקיקות
לבנות
לא בקיץ!
בין העונות
מטיפות אור לבן
אור חבצלות.
הבתים הגדולים ממול
עלו על הצוק.
הם טובלים.
טובלים בשמים ובמים.
כל העיר רוחצת.
המים קלים.
גופי לא מכביד עליהם.
הם לא קרים.
הם לא נוגעים בו.
כמעט נוגעים.
השמשיות נפתחות
הן רק לבנות.
לא!
הן לא נפתחות
סגורות
כמו יונה לבנה
סגורה.
ואני חושבת שבכל המרחב הלבן
אין אפילו שחור אחד
לזכור.
חוף סירונית, נתניה. |
