גיא שמש / לילסדה |
שבולע אנשים קטנים ופתיים
מעל כרסה העגולה
ומעכלת את המחשבה
רגליה זזות כמו בלרינה
על משטח שיש חלק מבריק
משתטחת ארצה
מכה בראש
שמעו אותה פעם
לא יישמעו אותה שוב
במסעדות היא ממלאת כרסה
כרעי תרנגולות ממולאות
עם בוא האביב - הסדר לא נשמר
היא שמחה על הפריחה, היא מאושרת מהמחר
היא כורעת
בתוך צבע הפרחים החי
האדמה מריחה כמו מסניפה שורה
צועקת בחדווה ש-כל העולם ישמע
מקוננת
על מר גורלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|