עבר הרבה זמן מאז שנפגשנו
שנינו הזדקנו
עדיין רבים עם החיים -
אבל חכמים יותר
יותר רגועים
לא לגמרי, עדיין יש בעיות
אבל אנחנו יודעים היכן אנחנו נמצאים
הגענו למקום בו המוות יותר קרוב מהחיים
וזה בסדר גמור מצדנו
אנו לא סוגדים לנעורים
עדיין זה לא הזמן לסגור מעגלים
אנחנו עדיין פרומים בקצוות,
לפחות אני,
לא הגעתי לקו המים לזמן מספיק ארוך
לא התאפסתי על עצמי לזמן מספיק ארוך
יש כעסים ויש חוסר אונים,
שנובע מזה שאני לא מכיר את עצמי
המדיה מרגיזה מאוד לפעמים,
לעתים יותר מדי קרובות
היא לא מחבקת
גם בבית הלב קר
אבל אני אוסף רסיסי חיים כמו רסיסי נשמות
שנותנות לי מעט אוויר
אנשים תוהים לגביי כמו שאני תוהה לגביהם
הם לא מעלים בדעתם משום מה שגם אני תוהה לגביהם
בראש שלהם הם מושלמים
אנשים סוחבים מטען של אגו שמכביד עליהם
אני לא רוצה להיסחב עם מטען כזה,
אני יודע כיצד להיפתר ממנו
גם אנשים אחרים נראים לי מוזרים כמו שאני נראה להם מוזר
הם לא חושבים על זה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.